היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת היום (רביעי) את דו"ח הפעילות השנתי שלה, הרביעי במספר מאז הקמתה בשנת 2017. דו"ח היחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים; ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי.

פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה במהלך 2020: במהלך השנה האחרונה התקבלו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 1,450 תלונות בגין 506 אירועים, יותר מפי 3 ממספר התלונות (497) שהוגשו ליחידה במהלך השנה הקודמת. ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, וזאת לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת, שהתקיימה בחודשיים הראשונים של 2020.

פילוח התלונות לפי נושא: 26% מהתלונות היו בנושא הפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנושא הפליה בתעסוקה, 11% בנושא פרסום גזעני/סטראוטיפי, 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% מהתלונות בנושא חינוך ו-3% מהתלונות בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני.

פילוח התלונות לפי זהות הנפגעים: 27% מהאירועים המדווחים היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי אתיופיה, 27% בגין אירועי גזענות נגד אנשים ונשים מהחברה הערבית, 19% בגין אירועי הפליה נגד חרדים, 7% מהאירועים נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-20% נגד אחרים.

פילוח התלונות בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי: 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית, 15% בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% בקשר ליוצאי אתיופיה, 9% בקשר לחברה הערבית, 1% נגד מבקשי מקלט ו-6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה.

כפי שניתן לראות שיעור המתלוננים בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי היה גבוה בעיקר בקרב החברה החרדית, והתבטא בעיקר בתלונות בנושאים האלו:

תלונות באשר לפרסומים גזעניים או סטראוטיפים בסיקור תקשורתי כגורם מרכזי להפצת נגיף הקורונה

תלונות על הפליה בעת קבלת שירות מצד בעלי עסקים ונותני שירות במגזר הציבורי

תלונות על הפליה בקבלת שירותי בריאות

תלונות על האמצעים בהם נקטה משטרת ישראל בכל הנוגע לפיזור התקהלויות אסורות כלפי המגזר החרדי

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות:

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מבצעת מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 51 המלצות הוועדה 36 בוצעו, החלטה אחת מצויה בהליך ביצוע ו-13 טרם בוצעו.

להלן מספר המלצות מדו"ח פלמור שטרם בוצעו:

• הכשרת עובדי הוראה – הכשרה שיטתית ומחייבת של מנהלים, מורים ועובדי מטה בנושא גזענות, ליצירת אקלים חיובי במסגרות החינוך ולטיפול בדעות קדומות (משרד החינוך)

• תמרוץ לתכנים נגד גזענות – פיתוח מנגנונים לתמרוץ בתי ספר לעידוד יצרה של בני נוער בסוגיות של התמודדות עם גזענות בהקשר של קהילת יוצאי אתיופיה ועידוד הנכחת צדדי החוזק והטוב שבקהילה (משרד החינוך)

• בניית תכניות עבודה שיכללו השתלמויות חובה למורים בנושא שוויוניות וטיפול בגזענות והפליה ומניעתן (משרד החינוך)

• פיתוח מנגנונים לתמרוץ בתי ספר לעידוד יצירה של בני נוער, במסגרת לימודיהם בתיכון במגמות תיאטרון (משרד החינוך, משרד התרבות והספורט)

• פתיחת ערוץ שידורים להנכחה ישראלית אתיופית (משרד התקשורת, המועצה לשידורי כלבים ולווין, משרד התרבות והספורט)

• הקמת קרן להכשרה ראשונית לכל תחומי האומנויות לעידוד יוצרים יוצאי אתיופיה בתחומי כתיבה, הפקה ובימוי (משרד התרבות והספורט)

מינוי ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה

אחת ההמלצות המרכזיות של דו"ח פלמור למאבק בגזענות הייתה למנות ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, במטרה לזהות פרקטיקות גזעניות, מפלות ומדירות ולהוביל תהליכי שינוי בתוך המשרדים על מנת למגר ולמנוע גזענות והפליה בשירות הציבורי. כיום יש ברשת הממונים המשרדיים 72 ממונים, כשבשנה החולפת מונו ממונים משרדיים במספר גופים לרבות בכבאות והצלה לישראל, עיריית ת"א-יפו, בחברה הממשלתית נתיבי ישראל ובמדפיס הממשלתי. הממונים משמשים כתובת משרדית להגשת תלונות בנושא גזענות והעברתם לגורמים המוסמכים, מרכזים את הפעולות המשרדיות בנושא ולמעשה מהווים רשת מובילי שינוי למאבק בגזענות.

מ"מ שר המשפטים, בני גנץ: "שנת 2020 הייתה אחת השנים המאתגרות רפואית, כלכלית וגם חברתית, ולצערי בצל מגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי, צמחו גם תופעות גזעניות, שמקורן לעיתים גם באנשי ציבור, ובתופעות רשת שמחלחלות לתוך החברה. תפקידנו לדאוג כי בשנת 2021 נציב רף גבוהה למלחמה בגזענות: מדיניות ענישה אקטיבית ואפס סובלנות לגזענות, חינוך וניסוח קוד אתי לכל ארגון והכשרות נאותות למשרתי ציבור. בנוסף, נפעל בשנת 2021, להגדלת הייצוג של כל חלקי החברה הישראלית בשירות הציבורי ולעמידה ביעדים שהציבה המדינה- אין תרופה טובה למיגור יחס מפלה, מהכרת האחר וגיוון שהוכח בארץ ובעולם כאמצעי לשיפור התפקוד של חברות וגופים".

מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "העלייה בשנה החולפת במספר התלונות ובמעגל האוכלוסיות שפונות ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מלמדת על חשיבות היחידה וחיזוק אמון הציבור בה. התמשכותו של משבר הקורונה מדגיש אף יותר את חשיבות היחידה בתקופה זו בפרט, כדי שכללי הריחוק החברתי המחייבים אותנו תקופה ארוכה לא יהפכו לריחוק חברתי עמוק ומהותי. היחידה ומשרד המשפטים כולו ימשיכו לפעול בהתמדה ובנחישות לצמצום הגזענות והאפליה".

השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "אף שהיחידה לתיאום המאבק בגזענות קמה על רק גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים בדו"ח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים. ניתן לכנות את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים. האתגר הוא להיאבק בכך. הכתובת בחלק מניכר היא אצל המערכת הפוליטית ואפשר לייחל לתיקון בה, אך בינתיים נחוץ לטפל בתלונות אינדיבידואליות, וזאת עושה היחידה למאבק בגזענות".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "דוח היחידה משקף מציאות קשה של גזענות, הפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. אנו פועלים למיגור הגזענות הממסדית באשר היא ופועלים בנחישות נגד כל מופע גזעני בכלל ובשיטור בפרט, ופועלים ליצירת מציאות אנטי גזענית. היחידה מהווה כתובת משמעותית למאבק בגזענות וזוכה לאמון הציבור, שמשתקף בהיקף התלונות המוגשות ליחידה. היחידה תמשיך לפעול בשינוי מנגנוני הכחשה מערכתיים ותצביע על הגישות וצורות ההתנהגות הגזעניות הקיימות בשירות המדינה בפרט ובשירות הציבורי בכלל".